מה זה GPON?
טכנולוגיית GPON (Gigabit-Capable PON) היא הדור האחרון של תקן גישה אופטית משולבת פס רחב פס רחב המבוסס על תקן ITU-TG.984.x. יש לו יתרונות רבים כמו רוחב פס גבוה, יעילות גבוהה, כיסוי גדול וממשקי משתמש עשירים. רוב המפעילים רואים בכך טכנולוגיה אידיאלית למימוש פס רחב ושינוי מקיף של שירותי רשת גישה.
GPON הוצע לראשונה על ידי ארגון FSAN בספטמבר 2002. על בסיס זה, ITU-T השלימה את הניסוח של ITU-T G.984.1 ו-G.984.2 במרץ 2003, והשלימה את G.984.1 ו-G.984.2 בפברואר וביוני 2004. סטנדרטיזציה 984.3. כך לבסוף נוצרה המשפחה הסטנדרטית של GPON.
המבנה הבסיסי של הציוד המבוסס על טכנולוגיית GPON דומה לזה של ה-PON הקיים. הוא מורכב גם מOLT(מסוף קו אופטי) במשרד המרכזי וב-ONT/ONU(מסוף רשת אופטית או המכונה יחידת רשת אופטית) בצד המשתמש. ODN (רשת הפצה אופטית) המורכבת מסיבים SM ומפצל פסיבי (ספליטר) ומערכת ניהול רשת.
עבור תקני PON אחרים, תקן GPON מספק רוחב פס גבוה חסר תקדים, עם קצב מטה של עד 2.5Gbit/s, והמאפיינים האסימטריים שלו יכולים להתאים טוב יותר לשוק שירותי הנתונים בפס רחב. הוא מספק שירות מלא של QoS, והוא נושא תאי ATM ו(או) מסגרות GEM בו-זמנית. יש לו יכולת טובה לספק רמות שירות, תמיכה בערבות QoS וגישה מלאה לשירות. בעת נשיאת מסגרות GEM, ניתן למפות שירותי TDM למסגרות GEM, ומסגרות סטנדרטיות של 8kHz (125μs) יכולות לתמוך ישירות בשירותי TDM. כתקן טכני ברמת טלקומוניקציה, GPON מפרט גם את מנגנון ההגנה ופונקציות OAM שלמות ברמת רשת הגישה.
בתקן GPON, סוגי השירותים שיש לתמוך בהם כוללים שירותי נתונים (שירותי Ethernet, כולל שירותי IP וזרמי וידאו MPEG), שירותי PSTN (שירותי POTS, ISDN), קווים ייעודיים (T1, E1, DS3, E3, ושירותי כספומט). ) ושירותי וידאו (וידאו דיגיטלי). ריבוי שירותים ב-GPON ממופים לתאי ATM או למסגרות GEM לשידור, שיכולים לספק ערבויות QoS תואמות לסוגי שירותים שונים.